פסק-דין בתיק ת"א 5087-07

כנגד הנתבעת 1

1.         ביצוע עבודות תכנון על פי הסכם בע"פ עומד בבסיס תביעת התובעים כנגד הנתבעת לרבות מכח דיני עשיית עושר. התביעה האישית כנגד נציגי הנתבעת 1 - הנתבעים 2-4 שבאמצעותם התקשרו התובעים לטענתם, נמחקה כבר בראשית ההתדיינות.

            הצדדים חלוקים בשאלת עצם זכאות התובעים לתמורה, שיעורה והיקף ביצוע העבודה.

רקע

2.         התובעים התבקשו לטענתם במהלך שנת 04' ע"י נציגי הנתבעת להכין חמש תכניות בניין עבורה הכוללות תכנית טבעת דרומית למחלף אייל, תכנית טבעת צפונית לכביש 552, תכנית שלד לדרכים, תכנית אב למסחר ותוכנית כביש הטבעת עם צומת כוכב יאיר (להלן: "התוכניות").

3.         אין חולק, כי הסכם ככל שהיה עם מי מהנתבעים נעשה בע"פ ונועד על רקע התקשרות קודמת של מי התובעים עם הנתבעת.

4.         לגרסת התובעים, הכינו את התוכניות בתיאום מלא עם נציגי הנתבעת לרבות הועדה לתכנון ובניה בהנהלת מהנדס העיר מר בסאם נאסר (להלן: "מר בסאם").

5.         אין חולק, כי חלק מהתוכניות הנ"ל הוגשו לוועדה המקומית לתכנון ובניה בטירה, ובישיבה מיום 28.4.04 הוחלט להמליץ בפני הוועדה המחוזית להפקיד את התוכניות בשמונה תנאים שפורטו הכוללים המצאת אישורים שונים, התאמת תרשים, צביעתו ועריכת תיקון בהתאם.

6.         עוד טענו התובעים, כי לאחר עדכון התוכנית אחרי ישיבת הוועדה הנ"ל, ולבקשתו של מר

באסם, נמסרו התוכניות לוועדה המקומית ע"מ שיועברו לוועדה המחוזית לצורך הפקדתן. בשלב זה הגישו לנתבעת חשבונות שכ"ט בהתאם לשלב שבו נמצא הליך התכנון ולפי מחירון משרד הבינוי והשיכון.

למרות שהחשבונות אושרו ע"י מר באסם לא אושרו ע"י הנתבעת, וזאת חלף פניות חוזרות ונשנות אל נציגיה, ובמיוחד לנתבעים 2-3.

עם כניסתו לתפקיד של החשב המלווה של הנתבעת, נתקלו התובעים לטענתם בטענות חדשות שהועלו על ידו, כי בהעדר הסכם חתום לא ניתן לאשר את החשבונות, ולכן אין הם זכאים  לשכר הנתבע.

7.         התובעים עגנו את עילות התביעה בהסכם בע"פ ובעילה בדבר עשיית עושר. זאת הואיל, ושרותיהם הוזמנו ע"י הנתבעת, בוצעו עד לשלב שבוצע על ידם, והכל בהסתמך על נציגיה.

            הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהסתמך על סעיף 203 לפקודת העיריות, וזאת משום שההסכם הנטען אינו עומד בתנאי הדין, ולכן הוא חסר נפקות משפטית לטענתה.

עוד נטען, כי אין מקום לפסוק שכר ראוי עפ"י דיני עשיית עושר, שכן הדבר מהווה עקיפה אסורה לסעיף הנ"ל. הנתבעת חלקה אף על גובהו והיקפו של שכה"ט הנתבע , ולטענתה אין לו כלל בסיס למרות חוו"ד מומחה שהוגשה ע"י התובעים.

            בנוסף טענה הנתבעת, כי בחודש פברואר 05', ובעקבות תכנית הבראה שביצעה נחתם עם התובע 2 הסכם פשרה לתשלום סך של 66,559 ש"ח וזה היווה סילוק סופי של כלל חובות הנתבעת בגין עבודות התכנון. מכאן קיימת חזקה שהסכם פשרה זה כולל את כל תביעותיו של התובע 2, לרבות התובע 1 הבא מטעמו, עד לחתימתו על הסכם הפשרה ועד בכלל.

המחלוקת

8.         שני הצדדים הצביעו על ארבע שאלות עיקריות שבמחלוקת, והן:

            ראשית, תוקפו של הסכם בע"פ ותחולת סעיף 203 לפקודת העיריות.